מותר לכתוב פאק בבלוג?
שנת 2020 עדיין לא התחילה וכבר הכניסה אותי ללחץ אטומי ולציפיות לא ריאליות מעצמי, מהעסק שלי, מהמשפחה שלי ומהחיים הפרטיים שלי.
בכל מקום אפשר לראות טיפים על ״הרגלים חדשים שכדאי לאמץ בשנה החדשה״ ו״מועדון ה-5 בבוקר״, נראה כאילו באף מקום לא טורחים לציין בפנינו שיש דברים שלא מתאימים לכולם.
תשמעו אני מבינה את זה. הרבה פעמים כשאדם מנסה משהו חדש והוא מרוצה מהתוצאות שהוא רואה, בא לו לצרוח לכל העולם כדי שכולם יוכלו לקבל מכל הטוב הזה. רק שבפועל לפעמים זה לא עוזר לכולם, לפעמים זה גם יכול להזיק.
אני במקום שבו אני רק רוצה לשחרר מכל הציפיות והמעמסות שהרמתי על עצמי לקראת השנה החדשה שגרמו לי לשיתוק מוחלט ולחוסר יכולת ורצון ליצור תוכן, עד שהחלטתי לשחרר לגמרי ופשוט להתחיל ממה שבא לי. בערוץ היוטיוב שלי בחרתי להתחיל עם סרטון קניות – כי זה פשוט הדבר שאני הכי אוהבת בעולם.
כאן בבלוג החלטתי פשוט לפרוק. אז תסלחו לי אם הפוסט הזה אולי לא ידבר לכולן, אולי הוא פשוט חשוב בשבילי- ליצור אותו כדי שאוכל להמשיך הלאה.
להגיד לכן את האמת אני לא חושבת שכל החיים שלי הייתי כזאת, אני לא מסוג האנשים שתמיד שואפים להכי מצויין ולהכי גבוה ולהכי הכי הכי. תמיד הסתפקתי בטוב, בלהיות מאושרת ולעשות מה שעושה לי טוב. אם אני גם מצליחה להתפרנס על הדרך אז בכלל מצבי מצויין.
יש משהו בלהיות יוצר תוכן שאוטומטית גורם לך להתפס כמודל להשראה ואז נופלת על הכתפיים שלך סוג של כזאת אחריות שאני חושבת שאני פשוט לא יודעת תמיד איך להתמודד איתה.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני מטורפת על העבודה שלי! אני נהנית מכל רגע ולא הייתי מחליפה אותה בעד שום דבר בעולם הזה. אבל מאד הייתי רוצה להחליף את הדרך שבה אני רואה את עצמי לפעמים. לפעמים אני מצפה מעצמי לקחת אחריות או לעסוק בדברים שאני עדיין לא שלמה איתם ועדיין לא סיימתי את התהליך שלי איתם.
לדוגמא – זה שהתחלתי להיות קצת מודעת לאיכות הסביבה ושימוש בפלסטיק לא הופך אותי תוך שבוע למנימליסטית שלא קונה יותר אופנה מהירה ולא אוכלת מזונות מן החי.
זה שאני אוהבת אופנה לא הופך אותי לדוגמנית מידה 00 שיודעת איך להצטלם ולהיראות בכל רגע פנוי.
זה שאני אוהבת לצלם ולערוך לא אומר שיש לי תקציבים של מאות אלפי שקלים לציוד צילום והפקה שתעמוד מאחורי.
יש לחצים שמגיעים מכיוון הקהל אני לא אשקר, אבל אני חושבת שלאורך השנים כבר הפכתי לעמידה בפניהם (בערך). הבעיה שלי היא הלחצים שאני מפעילה כלפי עצמי. כי איך אני יכולה להיות דמות להשראה אם הבית שלי לא תמיד מסודר, אם אני לא טבעונית, אם אני אוכלת גלוטן, אם לא חזרתי לגוף של לפני הלידה, אם אני לא בכושר שיא, אם לפעמים יש ימים שקשה לי לקום לתמרי בלילה ואני רוצה להעלם, אם אני לא מנימליסטית, אם אני קונה אופנה מהירה, אם אני לא קמה קופצנית ועירנית בכל בוקר ב5, אם אין לי תמיד את הקונספטים הכי מבריקים לסרטון בכל שבוע, אם אני לא אוהבת לבשל, אם אני לא עומדת בדד-ליינים, אם אני לא קוראת ספרים, אם אני לפעמים מתיישבת על הספה ולא בא לי לזוז למרות שיש עוד כל כך הרבה להספיק לעשות לפני שהיום נגמר, אם אני לא יודעת הכל ולפעמים כשתמרי חולה אני בהיסטריה, אם לפעמים אני לא יודעת לענות לרופא שלה את התשובה הנכונה בזמן הנכון, אם אני ואמירים בקושי יוצאים לדייטים ואין לנו זמן לבד ביחד למרות שאנחנו יודעים כמה שזה חשוב, אם פרדי לא מקבלת את אותו יחס מאז שתמרי נולדה למרות שהבטחתי לעצמי שזה לא יקרה.
אני כותבת את הפוסט הזה בדמעות ואלו לא דמעות של כאב, יותר דמעות של שיחרור. אני (אנחנו) מוצפות בתמונות מושלמות של יוצרי תוכן שגם כשהם מדברים על הקשיים שלהם הכל נראה נוצץ, זוהר ומאד מסודר ונקי מסביב. אני הראשונה שאגיד על עצמי שגם אני כזו.
כמו שפעם רציתי לפתוח ערוץ יוטיוב וראיתי רק סרטונים על איפור אז התאפרתי גם, גם היום אני רואה רק תמונות מושלמות ומנסה לייצר אחת כזאת משל עצמי. כי בראש שלי אם אדבר על זה שאני רוצה לרדת במשקל אחרי הלידה אז אני לא בודי פוזיטיב, ואם אדבר על מה שאני אוכלת אז אני לא טבעונית ואם אדבר על זה שלפעמים ממש ממש ממש קשה לי להיות אמא ובא לי כמה ימים של חופש אז אני אמא גרועה.
אני מנסה להתחיל לחשרר מכל הלחצים האלו שמטביעים אותי בתקופה האחרונה. אתן יכולות לראות שהעלתי תכנים כמו סרטוני ״מה אני אוכלת ביום״ וגם זה שבהם הראיתי שאני אוכלת בשר ודיברתי גם על המשקל שלי.
יחד עם זה, אתן לא מבינות עד כמה היה לי קשה לשחרר את סרטון הקניות החדש שלי מתוך חשש לא סביר מתגובות על אלף ואחד דברים שכמובן אף אחד לא הגיב עליהם. וגם אם היו מגיבים אז מה?
כנראה שמאד איכפת לי מה אחרים חושבים עליי בקטע קצת לא סביר. אין שום דרך לגרום למאות אלפי אנשים להסכים עם מישהו על כל מילה שיוצאת לו מהפה, זה ברור לי לחלוטין. ועדיין, בזמן שאני יושבת וכותבת את הפוסט הזה אני רק מריצה בראש כמה תגובות הולכות להיות על זה שאני מתבכיינת ושאני חייבת להפסיק להתמסכן כל הזמן.
אז לפני שאצליח לשכנע את עצמי שהפוסט הזה טיפשי, שאני צריכה פשוט למחוק הכל ולהעלות פוסט קליל וכיפי אני הולכת לשמור את הדבר הזה. בשביל עצמי ובשביל אותה הבחורה שיושבת בבית ומזדהה עם מילה אחת ממה שכתבתי ואולי קצת מרגישה שהיא לא לבד. כי זה חשוב. אני יודעת מה זה להרגיש לבד. אני כרגע מרגישה ממש ממש לבד. וזה אחד הדברים העיקריים שהייתי מאחלת לעצמי להפטר מהם בשנת 2020.
הפוסט הכי חשוב שקראתי בחיים! הזדהיתי עם כל מילה!!! בעיקר על הקטע של האמהות
חיבוק ענקקקק
לירון את המלכה שלי! אין מודל להערצה כמוך! יש לי דבר אחד להגיד לך- הכל בסדר והכל יהיה בסדר, תראי לאן את ואמיר הגעתם, אתם מדהימים! תראי כמה אנשים אתם סוחפים אחריכם
תזכרי שמותר להישבר ולהרגיש לא טובה, זה חלק מהחיים, תודה שאת כותבת לנו ומראה לנו שאנחנו לא לבד וכן, מכניסה לנו גם פרופורציה לחיים!
אוהבת אותכם מלא
את פשוט לא מושלמת! וזה כנראה מה שגורם לך להיות ככ מעניינת,,מסקרנת וממש אבל ממש מודל להשראה כזה או אחר. כי כמה כיף זה לראות מישהו שאנחנו מתלהבים ממנו ומסקרן אותנו ככ אבל פאק!! הוא לא מושלם בדיוק כמונו!!!
שאפו לירון. שוב.
💋
מאוד פשוט מי שלא מתאים לו מי שאת שלא יהיה, משפחת רוזן
. לא מכריחה אף אחד להיות צופה שלה או קורא
ובלי קשר גם אם היית דוגמית מושלמת טבעונית שמצילה דולפינים בזמנה הפנוי היית מקבלת הערות אני מוכנה לחתום.,אז במקום לחשוב ולהתעסק במה יגידו או ירשמו תתעסקי בדברים חשובים באמת את והמשפחה שלך
כרגיל נהנתי לקרוא את מה שאת כותבת
וואו! אני כל כך מזדהה עם כל מה שנאמר.
לצערי במיוחד עם הסוף בו את אומרת שאת מרגישה לבד.
לפעמים אנחנו נוטים להיסחף אחרי מה שאנחנו רואים ברשתות החברתיות ומאמינים שזה אמיתי (אפילו אם ברציונל זה לא)המחשבה שאם אישה את אותם הדברים יגרמו לי להיות מאושרת פשוט מאכזבת כשהיא מתגלה כשיקרית.
אני בדרך כלל לא מגיבה וגם פחות מתחברת לבלוגים, יותר אוהבת לשמוע ולהקשיב לאנשים והפעם כל כך הזדהיתי והרגשתי כאילו את משקפת לי מראה מול הפנים.
מאחלת לך ששנת 2020 תתגלה כרגועה יותר ואת לא לבד!
קודם כל, זה בסדר. זה אנושי להתפרק. הנטייה לשפוט עצמך זה אנושי. אנחנו כל הזמן חושבים שאנחנו סופרמנים, ומסוגלים לעשות הכל, אבל שוכחים שיש לנו אנרגיות מוגבלות.
שמחה ששיתפת, ואני מזדהה עם זה כסטודנטית שנה א
לירונים, את אולי לא טבעונית, לא מינימליסטית ולא האפי האפי ב5 בבוקר אבל את כן אנושית. וזה מה שהקהל שלך אוהב בך. אף אחת מאיתנו לא מושלמת, כל אחת נלחמת בשדים שלה ובאתגרים שלה, פשוט רובינו לא נמצאות במדיה החברתית וחושפות את החיים שלנו. תורידי מעצמך את האחריות הזאת לספק חזות של משהו שאת לא, כי דווקא כשאת חושפת בפנינו את הפגיעות והקושי אוהבים אותך יותר. טוב, לפחות אני 😘
ו… פאק איט!
יקרה, פשוט תיארת מה זה להיות אמא לקטנים. הכל טוב, בנחת..
ואם לא הובן מהתגובה הראשונה שלי, אני לא מהאמהות שמזנקות לסדר את הבית ברגע שהילדים נרדמים, יותר מהאמהות שקורסות על הספה.. תני לעצמך את הלגיטימציה להיות שוקעת, זה בריא לפעמים:)
את מדהימה, נשארתי עם דמעות בעיניים מהפוסט הזה
תודה לך על הפוסט הזה,
בזכותך גם משחררת הרבה מעצמי.
תודה לירון ❤
את מדהימה, בדיוק כמו שאת, את אמא למופת, עובדת בעסק שהקמת ב10 אצבעות מ0 שעוסק במה שאת אוהבת, יש לך משפחה מדהימה ואת עצמך מדהימה! הרבה פעמים אנחנו כל כך מנסים להיות הבסט של הדה בסט כל הזמן, ולהתקע בשאלות של אם ואם ואם יתקעו אותנו מאחור. כל כך מרגש לראות אותך כנה, אמיתית, פתוחה, זה דבר שלא מובן מאיליו. תסתכלי לכמה דברים הגעת עד היום: יש לך תואר ראשון ושני בעיצוב, יש לך עסק משלך, יש לך משפחה מדהימה (טפו טפו חמסה) יש לך יכולות מטורפות! כי הגעת לכל זה בזכות עצמך. ואובייסלי שמותר לך לקחת לעצמך גם זמן! וכייף שחזרת אלינו❤️
מאמי, כתבת מהמם ונוגע.
את שלמה. זה מה שחשוב וזה מה שצריך להיות… אף אחד לעולם לא יהיה מושלם, מעבר לזה שמושלם זה מכוער.
אני חושבת שמה שאוהבים בך זה את הכנות הבלתי מתפשרת שלך (כן, גם אם היא לא תמיד מושלמת. זאת את ואי אפשר לקחת את זה ממך), מבין כל יוצרי התוכן אפשר לראות אצלך משהו מיוחד, שזה את האומץ לומר אני שואפת לשלמות ואני לא מושלמת. זאת את. אל תתבלבלי משום תקופה כזאת או אחרת. ואם את מזל סרטן, אז תביאי כיף, זה קטע של סרטנים 😉 וזה בסדר גמור. את אמא טובה מאוד גם אם בא לך קצת חופש. את דוגמנית גם אם את לא עונה למידות שהחברה מכתיבה. כי את יפה ובעלת מידות טובות. יופי חיצוני אפשר לקנות בכסף ובניתוחים. על מידות טובות צריך לעבוד, ואת עובדת נפלא. זוכרת שיש לך אחריות על הכתפיים ואת בהחלט מתנהגת בהתאם. את לא חייבת להיות טבעונית כדי להיות טובה יותר. את לא יכולה לעשות תהליכים מהירים מידי, את אנושית. וזה כל הקסם שבך. שאת אנושית ששואפת גבוה. אין עניין שתהי מושלמת, העיקר שתהי שלמה עם עצמך. קחי נשימה עמוקה ותחבקי את עצמך. מגיע לך. עבדת קשה. עכשיו את קצת נחה וזה יותר מבסדר גמור.
בהצלחה בהכל, מעריכה ואוהבת מלא.
היי לירונים, נורא חשוב לי שתקראי את זה ולכן אשלח לך גם באינסטגרם. חשוב לי להגיד לך כמה דברים בתור הקהל שלך. את הבן אדם היחיד שאני צופה בו ביוטיוב ישראל. אם היית יודעת מה אני ואת עברנו ביחד כנראה הייתי חייבת לך כמה שעות בפסיכולוג, ואת יודעת מה? דווקא הסרטונים הכי זרוקים ושופכים ולא מושלמים שלך הם מה שהכי עודדו אותי. את בעצמך אמרת, אנחנו מוקפות היום במודלים שיגרמו לנו לשאול אליהם, דוגמניות דקדקות, אמהות מושלמות שכל היום עם הבייבי שלהם ובנוסף מצליחות לעשות הכל, כביסות, כלים נקיונות, ואפילו יוצאות לדייטים אחת לשבוע עם הבעל!. אז בטח שאנחנו לא צריכים לראות את זה מעוד מקום. אני רוצה לספר לך כמה דברים, שאני מקווה שיצליחו להוציא מהראש שלך את השאיפה הזאת לשלמות כי את בן אדם כמו כולנו וגם לך קשה ואני בטוחה שזה קשה בטירוף להיות אמא ככ טובה לילדה ככ מתוקה וזה דורש המון אנרגיות ואת אמא שלה ואת לא צריכה לתת הסברים לאף אחד! יבוא יום והיא תהיה בת 16 כמוני, תצפה בסרטונים שלך ותעריך את כל מה שעשית בשבילה. אז לעניינו, היום אני בכיתה י״א, בתחילת כיתה ט׳ סבא שלי שהיה הכי קרוב אליי בעולם נפטר, הסתגרתי בחדר, נשארתי לבד ולא הצלחתי לצאת במשך כמעט שנה, שנה שבה צפיתי בך ובאמירים(למען האמת בעיקר בולוגים אבל בהכל) וואלה ואני יכולה להגיד שהעלתם לי מליון חיוכים. בסוף כיתה ט׳ טסתי לחול עם שני ההורים שלי ושם גיליתי שאבא שלי בוגד באמא שלי, עוד משבר, אני לא בן אדם שמדבר, ושוב פונה לטלפון, אבל מה אני לא רוצה לראות עכשיו כשקשה? בדיוק מה שתיארת! דוגמניות מהממות משתזפות בביקיני קטנטן עם החבר המושלם שלהן, אמהות והורים מהממים, רוצה אנשים כמוני, שחווים גם קשיים. אוקיי נמשיך הלאה, בתחילת כיתה י׳ הכרתי את
החבר הראשון שלי! איזה כיף!את ואמירים הייתם השראה בשבילי לזוגיות קלילה, מצחיקה ,מכילה, תומכת ובעיקר אוהבת. בסוף כיתה י׳ הההורים שלי התגרשו, איזה באסה, עוד תקופה קשה.. שוב הסתגרות בחדר כל החופש הגדול ומרתון של לירון ואמיר(טוב נו וגם של בוורלי הילס) עוד תקופה שהעלתם לי חיוך ענק ונתתם לאווירה להיות קצת יותר קלילה עבורי. היום אני בכיתה י״א, ועכשיו אחרי שנה שאני עם החבר שלי הוא נפרד ממני, הוא הבן אדם שהכי קרוב אליי שהייתי מספרת לו הכל, מרגישה כאילו לקחו חצי ממני,זאת התקופה הכי קשה בחיים שלי, והיחידים שנותנים לי הרגשה טובה בזמן הקשה הזה זה אתם! אז אני באמת מבינה שהמודלים היום נורא מקשים, אבל פאק איט לירונים אנחנו אוהבים אותך כמו שאת! בגלל זה אני צופה *רק* בך! כי את קלילה,מצחיקה, מבשלת בתחתונים, נזרקת למיטה בתשע ומרגישה כאילו שתיים בלילה.
אני מצטערת אם התגובה הזאת יצאה קצת מבולגנת אבל נורא חשוב לי שתביני איזה השפעה ענקית יש לך על החיים שלי וכואב לי שאת כותבת את הפוסט הזה, כי אם היית קולטת מה את גורמת לאנשים להרגיש, אני בטוחה שהיית מבינה שאת הרבה יותר טובה מכל היוטיובריות שמשדרות בסרטונים שלהם את החיים המושלמים שלהם. אני כל כך אוהבת אותך ומקווה שתקראי את זה ותרגישי קצת יותר טוב, כי מגיע לך שאני אגרום לך להרגיש יותר טוב אחרי שאת גרמת לי להרגיש יותר טוב בתקופות הכי קשות בחיים שלי. אני אוהבת אותכם כל כך משפחת רוזן!!!
וואו!
מזדהה כלכך כלכך כלכך.
לכולנו יש איזושהיא תבנית בראש של דברים שאם הם יקרו/ נעשה אותם החיים שלנו יראו אחרת לגמרי.
זה מהמם שיש לנו מודלים והשראה מכל מקום, אבל אני מודה שלא באמת פגשתי אף אחת עדיין שמצליחה הכל.
לכל אישה יש משהו שהיא סופר מעולה בו, אבל במקום להבין שזה בסדר להיות קצת פחות בדברים אחרים- אני מעמידה לעצמי רף ציפיות שמורכב מהכל- להיות טובה כמו ההיא בנקיון וכמו הזאת בסטייל וכמו ההיא בכשרון וכו וכו וכו.
ותמיד מרגישים שאפשר יותר. לקום יותר מוקדם, לעבוד עד
מאוחר יותר- במקביל להשקיע יותר במשפחה וכמובן בעצמי וגם לשמור יותר על סדר ואפשר להששתגעעעע
אני בעד לשאוף ליותר תמיד ולא לדרוך במקום, אבל הציפייה העיקרית שלי מעצמי השנה זה ללמוד לשחררר. בסופו של דבר הכי חשוב שנהיה מאושרות ובריאות ואם הלחץ הזה פוגע בזה כנראה שזה לא שווה כלום
תודה על הפוסט הזה. כלכך מדויק וחשוב!!
את מדהינה בעיניי. תודה!
לירוניםם תקשיבי אנחנו פה בשבילך לכל מה שתרצי ואנחנו מקבלים אותך איך שאת והחיים של אף אחד לא תמיד מושלמים ואת מושלמת בדרך שלך ופשוט תעשי מה שבא לך ומה שעושה לך טוב כי תמיד יהיה לאנשים מה להגיד לך על זה אבל תזכרי שיש את האנשים האלו שגם יפרגנו לך ויאהבו אותך אנחנו תמיד פה בשבילך ומקבלים ואוהבים אותך כמו שאת יתעשי מה שטוב לך בחיים ונקבל את זה ולא נורא זו רק תקופה כזו שאת מרגישה אבל זה יעבור לכולם יש תקופות כאלו ואנחנו כאן לתמוך בך
זה הבלוג שלך ואת תכתבי בו את התכנים שמתאימים לך. מי שירצה, כמוני וכמו הרבה מאוד קוראים, יישאר ומי שלא יכול ללכת!! את ממש לא לבד
וואו, כמה שאני מזדהה!!
אני סטודנטית ועדיין לא אמא ואני כל כך תחת סטרס עד שלפעמים אני חושבת לעצמי שאולי כדאי שהיה פשוט יותר אם לא הייתי. חלילה לא בקטע מסוכן לי או לסביבה, אבל פשוט לא להיות.. כמה אחריות זה היה מסיר ממני וכמה מרווח נשימה..
אני כל כך מזדהה עד שלפעמים אני חושבת לעצמי שכדאי שלא אהיה אמא לעולם.. כי מסכן הילד שיוולד לאמא כל כך לחוצה..
ולפעמים גם טוב לי ואני שלמה עם עצמי.. ולפעמים גם לא..
חפירה בלי פואנטה בתכלס, אבל כך אני מרגישה
לירון את מדהימה!
אני צופה בתוכן שלך מתחילת הדרך וחייבת להגיד שרק השתפרת עם השנים בין אם בצילום, בעריכה, בתכני הסרטונים עצמם וכל זה קרה לדעתי בעיקר כי את פשוט בן אדם אמיתי.
אני חושבת שאת שנת 2020 כדאי לך להתחיל עם טפיחה על השכם(;
את אולי יוצרת התוכן הכי מעניינת שיש היום בישראל(ביחד עם אמירים כמובן) וגם יש לך הרבה על מה להתגאות על כך שהקמת עסק עצמי בעשר אצבעות (ואת עוד מעסיקה את בעלי הכי גירל בוס בעולם!!)
ועכשיו בנימה אחרת, העובדה שאני אישית כל כך מתחברת אלייך היא בדיוק בגלל הסיבות שאמרת שאת מבואסת לאחרונה..
הרבה יותר קל לי להזדהות איתך ולצפות בתוכן שלך בדיוק בגלל שאת מציגה תמונה אמיתית ומתבאסת ו”מתבכיינת” לפעמים. החיים לא מושלמים ומנחם אותי לדעת שלפחות את קיימת ביוטיוב ישראל כדי לשקף תמונת מצב שהחיים של כולנו מורכבים מרגעי שיא אבל גם מרגעים קצת פחות טובים וזה בסדר!
לגבי מה שאמרת על תמר ספציפית, אני עדיין לא אמא בעצמי אבל יודעת מאמא שלי שזאת העבודה הכי קשה בעולם ושהיא מגיעה עם המון רגשות אשמה שאת לא עושה מספיק. אני לא מכירה אותך אישית אבל אני בטוחה שאת אמא מדהימה בגלל שהדוגמא שאת משמשת לתמר בכך שאת חזקה אבל מצד שני גם אמיתית תלמד אותה כל כך הרבה דברים על התנהלות נכונה בחיים העתידיים שלה.
בקיצור לאחר שחפרתי את נשמתי כאן בתגובה
עצה קטנה לי אלייך – נסי לשחרר מהאשמה בתחומים עליהם דיברת כי בתור צופות וצופים שלך אנחנו אוהבים אותך בגלל מי שאת – ברגעים הטובים וגם פחות
ולטיפולך אמיר – נשמע שלירונים צריכה איזה חופשה קטנה בתאילנד❤️
לירון את מדהימה!
אני צופה בתוכן שלך מתחילת הדרך וחייבת להגיד שרק השתפרת עם השנים בין אם בצילום, בעריכה, בתכני הסרטונים עצמם וכל זה קרה לדעתי בעיקר כי את פשוט בן אדם אמיתי.
אני חושבת שאת שנת 2020 כדאי לך להתחיל עם טפיחה על השכם(;
את אולי יוצרת התוכן הכי מעניינת שיש היום בישראל(ביחד עם אמירים כמובן) וגם יש לך הרבה על מה להתגאות על כך שהקמת עסק עצמאי בעשר אצבעות (ואת עוד מעסיקה את בעלך – הכי גירל בוס בעולם!!)
ועכשיו בנימה אחרת, העובדה שאני אישית כל כך מתחברת אלייך היא בדיוק בגלל הסיבות שאמרת שאת מבואסת לאחרונה..
הרבה יותר קל לי להזדהות איתך ולצפות בתוכן שלך בדיוק בגלל שאת מציגה תמונה אמיתית ומתבאסת ו”מתבכיינת” לפעמים. החיים לא מושלמים ומנחם אותי לדעת שלפחות את קיימת ביוטיוב ישראל כדי לשקף תמונת מצב שהחיים של כולנו מורכבים מרגעי שיא אבל גם מרגעים קצת פחות טובים וזה בסדר!
לגבי מה שאמרת על תמר ספציפית, אני עדיין לא אמא בעצמי אבל יודעת מאמא שלי שזאת העבודה הכי קשה בעולם ושהיא מגיעה עם המון רגשות אשמה שאת לא עושה מספיק. אני לא מכירה אותך אישית אבל אני בטוחה שאת אמא מדהימה בגלל שהדוגמא שאת משמשת לתמר בכך שאת חזקה אבל מצד שני גם אמיתית תלמד אותה כל כך הרבה דברים על התנהלות נכונה בחיים העתידיים שלה.
בקיצור לאחר שחפרתי את נשמתי כאן בתגובה
עצה קטנה לי אלייך – נסי לשחרר מהאשמה בתחומים עליהם דיברת כי בתור צופות וצופים שלך אנחנו אוהבים אותך בגלל מי שאת – ברגעים הטובים וגם פחות
ולטיפולך אמיר – נשמע שלירונים צריכה איזה חופשה קטנה בתאילנד❤️
לא יכולה לתאר כמה אני מזדהה איתך
והלוואי שנצליח לשחרר את השדים האלה בראש ונזכור להגיד ולהאמין בזה שאנחנו בסדר כמו שאנחנו!
תודה על השיתוף והלוואי שתראי כמה תומכות בך ומבינות ואולי תרגישי טיפ טיפה פחות לבד ❤️
את פשוט אנושית, וזה נפלא להודות ולהכיר בזה. תודה על הפוסט החשוב ❤️ פרופורציות בחיים זה לפני הכל
לירון, כל הציפייה והרצון להיות מושלמת בהכל פשוט לא אנושי. אני אישית צופה בך כי את אמיתית, את מראה את החיים כמו שהם עם העליות והירידות וזה מה שיפה בך, את לא מתחנפת ולא מנסה להיות משהו שאת לא. אני מאוד מתחברת לדברים שכתבת כי אני כרגע בהריון ראשון בשבועות ראשונים ופשוט סובלת מכל רגע, אין לי כוחות והבחילות וההקאות הורגות אותי, וכל מה שעובר לי בראש זה האם אני לא מוכנה להיות אמא? מה זה אומר עלי שאני סובלת מלהיות בהריון? הציפייה
שלנו מעצמנו לפעמים שמה לנו רגליים הרבה יותר ממה שהעולם בחוץ שם.
אני חושבת שאי אפשר לא ליחס חשיבות למה שאנשים חושבים עליך כשהפרנסה שלך בחיים היא לשים את עצמך מול קהל. זה כמו שלא יהיה לי אכפת מה המנהלים שלי חושבים על העבודה שלי. הם הלקוח, הם משלמים, והם גם יכולים לפטר אותי. בגדול העבודה שלך היא להיות עצמך אז עצם זה שאת מחשבנת למה שחושבים עלייך נשמע די סביר והגיוני.
אחרי כל כך הרבה שנים שאת עושה את זה את בטח יודעת שהסוד הוא להתעלות מעל הפחד הזה של “מה יחשבו מה יגידו” ופשוט להביא את האמת שלך. ואם האמת שלך היא שאת עושה מאמץ לשמור על איכות הסביבה, להיות אמא טובה, לאכול פחות בשר ושאין לך זמן לצאת לדייטים – אז מי שלא מבין שאלה החיים הכי מציאותיים שיש, כנראה צריך להתבגר.
כל פעם שאני בבלבלות לגבי התוכן והסושיאל מדיה שלי אני נכנסת לפרופורציות ונזכרת שיש לי בעל, שתי בנות, דיי ג’וב שאני משתדלת להיות מוצלחת בו ומשפחה אוהבת, שכל אלה הם הקרקע והסנטר שלי בחיים ומה שאדם אחד או מאה חושבים על פרופיל האינסטגרם שלי זה לא באמת מה שחשוב
ואם זה לא ברור את פשוט נהדרת ובא לי שנצא איתך ועם אמירים לדאבל דייט מרוב שאתם נראים זוג חמוד ולעניין
כל הכבוד שפרסמת את זה ולגבי היוטיוב צופה בך שנים כלכך אוהבת את התוכן שלך ושל אמירים תהיי את פשוט את באלך לדבר על כמה באלך לרשת במשקל תדברי מותררר לךך אני מתה על זה שאת אמיתית והמתכונים שלכם אש טבעוני או לא אנשעם שונים וזאת בחירה שלכם ♡
לירון היקרה, אני כל כך מבינה אותך, ומזדהה לגמרי.
תמיד כשתוקפות אותי המחשבות המטרידות האלו אני מנסה לעצור ולשאול את עצמי עם יד על הלב כמה באמת לסביבה אכפת ממה שאני עושה (או לא עושה)? שאני לא מתנדבת, לא עובדת (כרגע), שלא סיימתי עדיין את התואר השני, שלא הורדתי עדיין את כל המשקל שצברתי בהריון?
ולרוב, התשובה הכנה שאני מגיעה אליה היא שיכול להיות שהמעגלים הקרובים שמים לב שאני לא מושלמת, אבל רובם לא יעיזו להעיר לי על כך. יתר האנשים אולי חושבים על אחד הדברים ה”בעייתיים” האלה (בעייתיים בעיניי) פעם ב.. אם אחד הנושאים עולה בשיחה, אבל בתכלס – מרבית הזמן הם לא באמת חושבים עליי. אנשים, עם כמה שאוהבים לחטט בחיים של אחרים, בסופו של יום מרוכזים הרבה יותר בעצמם ובענייניי היום-יום שלהם ממה שאת חושבת.
קחי את זה כנקודה למחשבה וכדי להכניס את הדברים לפרופורציה בכל פעם שאת מתוסכלת שאת לא מושלמת.
ותזכרי שהרבה יותר חשוב להיות בן אדם שלם ממושלם. כי אנשים מושלמים לא באמת קיימים.
את מהממת ואני נהנית לקרוא ולצפות בך!
אסנת
וואו כמה את צודקת. מרגיש ש”להיות מושלמת” נהיה מן טרנד כזה לאחרונה. ללכת אחרי כל המדריכים המדהימים, לנסות תזונות מדהימות, לדבר על הרגלי צריכה וקיימות, על דימוי גוף וכל מיני טרנדים שפשוט מרחיקים אותנו ממה שאנחנו באמת, הופכים אותנו להיות מה שיוצרי הטרנד רצו שנהיה.
אני ממש מעריכה את הפוסט האמין הזה, הוא ממש ריגש אותי ונגע בי.
בייחוד שכל הטרנדים האלה שאנשים מאמצים הם 50 אחוז עבורם ו50 אחוז בשביל האינסטגרם.
וכשאתה לא מכניס לעולם שלך משהו מתוך מאה אחוז אהבה והכלה, הוא לעולם לא יהיה חלק ממך.
אנחנו לא חייבות להיות מושלמות, ולא חייבות לסיים את המירוץ. זה מספיק גם לרוץ עד מתי שהרגשנו מיצוי או למדנו את הלקח.
אני מזדהה כל כך עם מה שכתבת לגבי מצוינות. אני בדיוק אמרתי לבעלי השבוע שזה ממש מוזר שאף פעם לא הרגשתי צורך להיות מצוינת, ראשונה. תמיד הספיק לי להיות טובה, להנות מהדרך. האם זה אומר שאני נכנעת לבינוניות? ממש לא.
זה אומר שאני יודעת להסתפק במה שאני יכולה להשיג, מכירה את הגבולות שלי, מוכנה להשקיע עלות איקס בשביל תועלת מסוימת, רוצה להנות מהדרך לפני שהיא תימאס עליי, והכי חשוב אני שמחה בחלקי.
וככה אני הכי עשירה 🙂
לירון היקרה, אני כל כך מבינה אותך, ומזדהה לגמרי.
תמיד כשתוקפות אותי המחשבות המטרידות האלו אני מנסה לעצור ולשאול את עצמי עם יד על הלב כמה באמת לסביבה אכפת ממה שאני עושה (או לא עושה)? שאני לא מתנדבת, לא עובדת (כרגע), שלא סיימתי עדיין את התואר השני, שלא הורדתי עדיין את כל המשקל שצברתי בהריון?
ולרוב, התשובה הכנה שאני מגיעה אליה היא שיכול להיות שהמעגלים הקרובים שמים לב שאני לא מושלמת, אבל רובם לא יעיזו להעיר לי על כך. יתר האנשים אולי חושבים על אחד הדברים ה”בעייתיים” האלה (בעייתיים בעיניי) פעם ב.. אם אחד הנושאים עולה בשיחה, אבל בתכלס – מרבית הזמן הם לא באמת חושבים עליי. אנשים, עם כמה שאוהבים לחטט בחיים של אחרים, בסופו של יום מרוכזים הרבה יותר בעצמם ובענייניי היום-יום שלהם ממה שאת חושבת.
קחי את זה כנקודה למחשבה וכדי להכניס את הדברים לפרופורציה בכל פעם שאת מתוסכלת שאת לא מושלמת.
ותזכרי שהרבה יותר חשוב להיות בן אדם שלם ממושלם. כי אנשים מושלמים לא באמת קיימים.
את מהממת ואני נהנית לקרוא ולצפות בך!
.לירונים!
אוהבת מאוד את התוכן שאת ואמיר עושים ומעריכה אותך על הכנות ועל זה ששיתפת דברים שהם פחות כיפיים וקלילים כמו שכולם משתפים.את מהממת!וזה בסדר להיות אנושית
פשוט תודה על הפוסט הזה! כל כך מזדהה! מרגיע שיש עוד אנשים בעולם שמזדהים..במיוחד עם נושא האמהות..
כן יירבו תכנים אמיתיים כאלה!
לפעמים אנחנו קשים מדי עם עצמנו.. מטרות זה לא הכל בחיים העיקר שאת מרגישה טוב עם עצמך
ולא את אף פעם לא לבד כי יש לך את הקהל התומך שלך:)))))
מאוד מאוד מזדהה איתך! הייתה לי גם תקופה לא קלה שהכל נראה לי כבר יותר מדי והיה לי קשה לעשות אפילו דברים פשוטים. אני חושבת קודם כל שאת ממש לא לבד. כולם מנסים להראות שהם חיים בלה לה לנד ושהכל פאן בחיים שלהם וזה פשוט לא נכון לכל אחד יש את הצרות שלו וכולנו בני אדם בסופו של דבר. בהקשר של האימהות ממליצה לך לעקוב אחרי האינסטגרם של שירלי תמיר היא מאוד עוזרת לשחרר בנושא האימהות ולהבין שלכל אחד נכון משהו אחר. מאחלת לך שהשנה תעשי רק מה שטוב לך מבלי לתת למה שיחשבו להשפיע. נשיקות❤
!!!!!!!!!פוסט מדהים את מדהימה שבכלל שיתפת זה לא מובן מאליו וממש התרגשתי שקראתי את זה את מהממת ואל תרגישי שאת לבד אף פעם
אף אחד לא מושלם. הדאגות שלך רק מראות כמה החיים שלך טובים. את לא חולה, לא נמצת במצוקה כלכלית .אולי זה הזמן לא רק לראות את עצמך וקשיים שלך אלא לצאת על העולם ולראות גם אחרים. את יכולה לעזור גם לאחרים, לתרום,להתנדב.
וואו, לירון. איזה פוסט חשוף ויפייפה.
מהצופות הבוגרות שלך (26), ורואה את הטלטלות האלו מידיי פעם. אני פשוט מצדיעה לך יקירה, שאת נאמנה לעצמך קודם כל.
שולחת לך המון חיזוקים, אל תפסיקי להצמד לאמת שלך ולמה שעושה לך טוב.
את עושה יוטיוב בשביל הקהל שלך, אבל קודם כל- לעצמך.
אל תפסיקי.
דווקא הפוסט שהכי הזדהתי איתו לאחרונה
דווקא זה שאת אנושית נגישה ואחת מכולן בעצם התאהבתי בך יותר
תראי כמה תגובות משמעותיות יש לך לפוסט הזה.. זה רק מראה כמה חשוב וטוב שהעלית את זה.
לירון, אני חייבת להיות כנה איתך, בהתחלה כשראיתי בערוץ שלך את הסרטון קניות הראשון ל2020 קצת התבאסתי.. איפה לירון של התכנים עם הערך מוסף? ואז ציינת למה עשית את הסרטון, והבנתי שאפילו בסרטונים ה״קלילים״ שלך וה״טרנדים״ שלך- יש מעבר, ויש סיבה ללמה את עושה אותם, ויש בהם אמירה שאת רוצה להעביר, שלפעמים זה גם משהו כמו: חשוב לעשות לפעמים מה שכיף לנו, ולא רק מה שצריך. וזהו. זאת אמירה גדולה וחשובה.
את מדהימה בפתיחות שלך וכיף שיש יוצרות תוכן כמוך שמביאות את המציאות למסך! את זה שלא תמיד מושלם ופילטרים ונוצץ.
מעריכה את הדרך שלך מאוד!